#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט. א כבשי עצרת ששחטן לשם אלים מה דינם, ומה הדין אם סבר שהם אלים ושחטן לשם אלים ולשם כבשים (עקירה בטעות האם הוי עקירה)?	"תני רבה בר בר חנה קמיה דרב כבשי עצרת ששחטן לשום אילים כשרין ולא עלו לבעלים לשום חובה, א&quot;ל רב עלו ועלו. <p dir=""rtl"">רב חסדא סבר עקירה בטעות הוי עקירה ולכן צריך לפרש את דברי רב בסבור שהם אלים ושחטן לשם כבשים שלמעשה שחט כבשים לשם כבשים, אבל רבא סבר דעקירה בטעות לא הוי עקירה ויפרש דבריו בסבור שהן אלים ושחטן לשם אלים. [מכל מקום החושב שמותר לעקור אין זה עקירה בטעות (אלא עקריה בשוגג).]</p>"	מנחות מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מט. ב 'התמידין אין מעכבין את המוספין ולא המוספין מעכבין את התמידין' באר!<p dir=""rtl"">[מה יעשו ציבור שאין להם אלא או תמידין או מוספין?]</p>"	"רב חסדא אמר לפרש את המשנה שאין לו מספיק כבשים לאותו יום, פשיטא שתמיד קודם שהוא תדיר ומקודש, אלא חדשה המשנה שגם ליום אחר שניהם שוים.<p dir=""rtl"">אמר אביי שאפשר לפרש המשנה כשיש לו, וחדשה המשנה שיכול להקדים תמיד למוסף או מוסף לתמיד ואע&quot;ג דכתיב &quot;העולה&quot; עולה ראשונה זה למצוה אבל אין ראיה האם להקדים מוספים דהיום דהוא מקודש או תמיד של מחר שהוא תדיר. </p>"	מנחות מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: פרש המשנה &quot;אין פוחתין מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים כדי לשבת ושני ימים טובים של ר&quot;ה&quot;!	ניתן לפרש כפשוטו ונפשוט מכאן שתמידים דמחר קודמים למוספים דהאידנא, ואינו מוכח דא&quot;ל (למסקנא) שזה סימנא בעלמא שידעו שצריך שש (ולא התבאר בגמ' טעם למה שש וע' רש&quot;י).	מנחות מט:		
